ריפוי הכאב הכרוני - TMS
כאב כרוני – כשהגוף ממשיך לכאוב גם כשהוא בריא
האם ייתכן שהכאב אמיתי, גם כשאין נזק בגוף?
אנשים רבים הסובלים מכאב כרוני מוצאים את עצמם במסע ארוך של בדיקות, טיפולים וחיפושים אחר הסיבה לכאב.
לעיתים הבדיקות תקינות.
לעיתים נמצא ממצא שאינו מסביר את עוצמת הסבל.
ולעיתים הכאב נמשך חודשים ואף שנים, למרות טיפולים רבים.
החוויה עלולה להיות מבלבלת ומתסכלת.
אם הכול תקין – למה עדיין כואב לי?
חשוב לדעת:
הכאב אמיתי
הוא אינו דמיון, אינו המצאה ואינו "רק בראש".
אך לעיתים מקורו אינו בנזק מתמשך ברקמות הגוף, אלא באופן שבו המוח ומערכת העצבים ממשיכים לייצר כאב.
מהו כאב נוירופלסטי (TMS)?
בעשורים האחרונים חלה מהפכה בהבנת מנגנוני הכאב.
כיום אנו יודעים שכאב אינו נוצר רק כתוצאה מפציעה, דלקת או נזק גופני.
המוח הוא זה שמייצר את חוויית הכאב.
כאשר קיימת פציעה או דלקת, הכאב מהווה אות אזהרה חשוב.
אך לעיתים, גם לאחר שהגוף החלים, מערכת העצבים ממשיכה לשדר אותות כאב כאילו הסכנה עדיין קיימת.
מצב זה מכונה לעיתים:
* כאב נוירופלסטי
* TMS (Tension Myositis Syndrome)
* כאב ממקור מוחי־עצבי
במצבים אלו מערכת העצבים הופכת רגישה ודרוכה יותר, והמוח ממשיך לפרש אותות מסוימים כסכנה גם כאשר הגוף עצמו כבר אינו פגוע.
הכאב אינו "בראש" – הוא במערכת כולה
אחד הסיפורים המוכרים בעולם חקר הכאב מספר על פועל בניין שננעץ מסמר דרך נעל העבודה שלו. הוא פונה לבית החולים כשהוא סובל מכאבים עזים, אך כאשר הסירו את הנעל התברר שהמסמר כלל לא פגע בכף רגלו.
הסיפור אינו מלמד שהכאב לא היה אמיתי.
להפך.
הכאב היה אמיתי לחלוטין.
הוא מלמד אותנו שהמוח אינו מגיב רק לנזק ברקמות, אלא גם למשמעות, לפרשנות ולמידת האיום שהוא מזהה במצב.
כאשר אנו חיים לאורך זמן במתח, חרדה, עומס רגשי או דריכות מתמשכת, מערכת העצבים עלולה להיכנס למצב של הגנת יתר.
הגוף נשאר דרוך.
השרירים מוחזקים.
מערכות שונות פועלות תחת עומס.
והמוח ממשיך לסרוק אחר סימני סכנה.
במצב כזה כאב עלול להפוך לדפוס שנלמד במערכת.
לא משום שהאדם בוחר בכך.
אלא משום שמערכת העצבים מנסה להגן עליו.
מערכת העצבים ומערכת האיום
מערכת העצבים שלנו סורקת ללא הרף את הסביבה בחיפוש אחר סימני ביטחון או סכנה.
תהליך זה מתרחש פעמים רבות באופן לא מודע.
כאשר המוח ומערכת העצבים מזהים איום, הם מפעילים מנגנוני הגנה שנועדו לשמור עלינו.
במצבים מסוימים, במיוחד לאחר תקופות ממושכות של מתח, טראומה או כאב, מערכת האיום עלולה להפוך רגישה במיוחד ולהמשיך לזהות סכנה גם כאשר אין איום ממשי.
במצב כזה הכאב עשוי להפוך לאחד האמצעים שבהם המערכת מנסה להגן עלינו.
הבעיה אינה שהמערכת מקולקלת.
הבעיה היא שהיא פועלת ביתר־זהירות.
הקשר בין רגשות, לחץ וכאב
אין פירוש הדבר שכל כאב נגרם על ידי רגשות.
אך כיום אנו יודעים שרגשות, לחץ ומערכת העצבים משפיעים באופן ישיר על חוויית הכאב.
תקופות של עומס, חרדה, אחריות מוגברת, קונפליקטים, ביקורת עצמית או מתח מתמשך עלולות להגביר כאבים קיימים ואף לעורר כאבים חדשים.
פעמים רבות הסבל אינו נובע רק מן הכאב עצמו, אלא גם מהפחד שהוא מעורר.
אנשים מתחילים להימנע מתנועה, מפעילויות, ממפגשים חברתיים או מדברים שבעבר אהבו לעשות.
בהדרגה החיים מצטמצמים סביב הכאב.
אחד מיעדי הטיפול הוא לסייע לאדם לחזור בהדרגה לחיים מלאים יותר, מתוך בניית ביטחון מחודש בגוף וביכולת שלו לתפקד.
כיצד זה יכול להיראות?
יש אנשים הסובלים מכאבי גב כרוניים במשך שנים למרות שהבדיקות אינן מצביעות על בעיה משמעותית.
אחרים מתמודדים עם כאבי צוואר וכתפיים שמתגברים בתקופות של לחץ ועומס.
יש מי שחווים מיגרנות, תסמונת המעי הרגיז, כאבים מפושטים או תסמונות כאב אחרות שבהן לא תמיד נמצא הסבר רפואי מספק.
בכל המצבים הללו חשוב כמובן לשלול גורם רפואי פעיל.
אך כאשר לא נמצא כזה, או כאשר הוא אינו מסביר את עוצמת הסבל, חשוב להבין גם את תפקידה של מערכת העצבים ביצירת הכאב ובהמשכיותו.
מה קורה במוח ובמערכת העצבים?
המוח שלנו לומד מתוך ניסיון.
כאשר כאב נמשך זמן רב, מערכת העצבים עשויה ללמוד לקשר בין מצבים מסוימים לבין כאב.
לעיתים די במחשבה, תנועה מסוימת, מצב רגשי או תחושת לחץ כדי להפעיל את אותם מסלולים עצביים.
במילים אחרות:
הכאב הופך להרגל נוירולוגי.
כיום אנו יודעים שהמוח אינו רק מקבל אותות כאב מן הגוף.
הוא גם משפיע באופן פעיל על עוצמת הכאב שאנו חווים.
מחקרים הראו כי קיימים מנגנונים עצביים שיכולים להגביר או להפחית את אותות הכאב בהתאם לרמת האיום, הפחד, הביטחון והמשמעות שאנו מייחסים לחוויה.
החדשות הטובות הן שאם המוח למד לייצר כאב, הוא יכול גם ללמוד להפסיק לייצר אותו.
היכולת הזו נקראת נוירופלסטיות – היכולת של המוח להשתנות וליצור מסלולים חדשים לאורך החיים.
כיצד מתרחש הריפוי?
הצעד הראשון בעבודה עם כאב כרוני הוא הבנה.
לפני הכול חשוב לוודא שאין גורם רפואי פעיל המחייב טיפול רפואי מתאים. כאשר נשללו מצבים רפואיים משמעותיים, ניתן להתחיל להבין את תפקידה של מערכת העצבים ביצירת הכאב ובהמשכיותו.
אחד הדברים החשובים ביותר בתהליך הוא למידה מחדש של מנגנון הכאב.
רבים מהסובלים מכאב כרוני מעולם לא קיבלו הסבר ברור כיצד כאב נוצר, כיצד המוח ומערכת העצבים מעורבים בו, ומדוע כאב יכול להימשך גם לאחר שהגוף החלים.
הבנה זו בפני עצמה מהווה לעיתים צעד משמעותי בדרך לריפוי.
בהמשך אנו בוחנים את האמונות, המחשבות והפרשנויות שהתפתחו סביב הכאב לאורך השנים.
פעמים רבות אנשים חיים מתוך פחד שהכאב מעיד על נזק מתמשך, שהגוף שלהם פגיע או שעליהם להימנע מפעילויות מסוימות. תפיסות אלו מובנות לחלוטין, אך לעיתים הן מחזקות את מעגל הכאב ומגבירות את תחושת האיום במערכת.
חלק חשוב נוסף בתהליך הוא העבודה עם הרגשות שמלווים את הכאב.
לא רק רגשות מן העבר, אלא גם אלו שמתעוררים בהווה – פחד, תסכול, חוסר אונים, כעס או ייאוש. רגשות אלו משפיעים באופן ישיר על מערכת העצבים ועל האופן שבו הכאב נחווה בגוף.
עם הזמן אנשים רבים מפתחים גם התניות לא מודעות.
המוח לומד לקשר בין מצבים מסוימים לבין כאב – תנועה, ישיבה, פעילות גופנית, מתח, מזג אוויר או מצבים יומיומיים אחרים. בתהליך הטיפולי אנו לומדים לזהות את ההתניות הללו ולהפחית בהדרגה את השפעתן.
במקביל אנו פועלים לחיזוק תחושת הביטחון בגוף.
כאשר הכאב נמשך לאורך זמן, אנשים רבים מאבדים אמון בגופם ומתחילים לצמצם את חייהם מתוך ניסיון להימנע מהכאב. בהדרגה ניתן לבנות מחדש תחושת ביטחון, מסוגלות ואמון ביכולת של הגוף לנוע, לתפקד ולהחלים.
חלק משמעותי מהריפוי כולל חזרה הדרגתית לפעילויות, לתנועה ולחיים עצמם.
לא מתוך מאבק בגוף, אלא מתוך הבנה שהרחבת החיים והפחתת הפחד מהכאב מסייעות למערכת העצבים ללמוד מחדש ביטחון וחופש.
לאורך כל התהליך, הקשר הטיפולי מהווה מרחב של תמיכה, ליווי והכוונה.
ריפוי מכאב כרוני דורש סבלנות, התמדה ונכונות ללמוד דרך חדשה להתייחס לגוף ולכאב. אך כאשר נוצרים התנאים המתאימים, מערכת העצבים יכולה להשתנות, והגוף יכול לחזור בהדרגה לחוויה של יותר חופש, תנועה ואיכות חיים.
לא להילחם בגוף – אלא להבין אותו
אחת החוויות הכואבות ביותר עבור אנשים המתמודדים עם כאב כרוני היא התחושה שהגוף בגד בהם.
אך פעמים רבות הגוף אינו האויב.
הוא מנסה לספר לנו משהו.
הכאב אינו תמיד סימן לנזק.
לעיתים הוא ביטוי של מערכת עצבים שנמצאת במצב של הגנת יתר.
כאשר אנו מתחילים להבין את השפה הזו, מתאפשר מעבר מהמאבק בגוף אל הקשבה, סקרנות ושיתוף פעולה איתו.
פעמים רבות כאב כרוני אינו מופיע בחלל ריק. הוא מתקיים בתוך מערכת שלמה הכוללת את הגוף, מערכת העצבים, הרגשות, דפוסי ההתמודדות והיחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים.
לכן הטיפול אינו מתמקד רק בכאב עצמו, אלא באדם השלם הנושא אותו.
אפשר לחזור לסמוך על הגוף
אנשים רבים מאמינים שאם הם סובלים מכאב כבר שנים, זהו גורלם.
אך מחקרים וניסיון קליני מלמדים אחרת.
המוח, הגוף ומערכת העצבים ממשיכים להשתנות לאורך החיים.
כאשר אנו מבינים את מנגנון הכאב ופועלים באופן המותאם למערכת העצבים, ניתן ליצור שינוי משמעותי.
לא תמיד מדובר בהיעלמות מיידית של הכאב.
אך פעמים רבות ניתן להפחית את עוצמתו, להחזיר תחושת שליטה, לשפר את איכות החיים ולחזור בהדרגה לפעילויות שהכאב צמצם או מנע.
הריפוי מתחיל ברגע שבו אנו מפסיקים לראות בגוף אויב, ומתחילים להבין שהוא מנסה להגן עלינו בדרך היחידה שהכיר.
לראות את האדם שמעבר לכאב
בקליניקה אני מלווה אנשים המתמודדים עם כאב כרוני מתוך שילוב של פסיכותרפיה גופנית, הבנת מנגנוני הכאב הנוירופלסטי, עבודה עם מערכת העצבים והקשבה לקשר שבין גוף, רגש וחוויות חיים.
הטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, ונבנה בקצב המאפשר יצירת ביטחון, חיבור ומשאבים לצד שינוי הדרגתי של דפוסי הכאב והדריכות.
מטרת הטיפול אינה רק להפחית כאב, אלא לאפשר חזרה לחיים מתוך יותר חופש, תנועה, אמון בגוף ואיכות חיים.
מאחורי הכאב יש אדם שלם, עם כוחות, משאבים ויכולת להשתנות. לעיתים הריפוי מתחיל ברגע שבו אנו מפסיקים להילחם בגוף ומתחילים להקשיב לו.
